חלמתי שאני עובר בכיכר של איזו עיר שאני
לא מכיר. אני רואה שם שולחן של הקרן הקיימת עם ספסלים שמחוברים אליו. יושבים עליהם
כעשרה אנשים. הם קוראים מחזה בקול רם, ואני נעצר להקשיב. נדמה לי שזה איבסן. כל
אחד קורא את הטקסט של דמות אחת. לא מציג - רק קורא, מה שנקרא "קריאה
לבנה". אני אומר לעצמי: איזה רעיון יפה, כל אחד מהקוראים נהנה מן העשייה כולה,
ומעשיר באיזה קטע את כל מי שחולף בכיכר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה