ראיתי עץ שמענפיו עולים כלפי השמיים
סלילים של עננים. זאת הייתה תופעה חדשה של מזג אוויר. אנשים עמדו חבורות חבורות, והתלהבו מן המראה החדש. אחר כך ראיתי עוד עץ כזה ועוד עץ. תליתי את המצלמה על
הצוואר באמצעות הרצועה שלה והמשכתי ללכת, עד שראיתי עץ עם הרקע הנכון. התחלתי
לכוון עליו את הפוקוס, כשלפתע שמעתי שאבי קורא לי בשמי. הוא הגיח מתוך חבורה של
אנשים, והעיר לי איזו הערה על הצילום, אבל מה שהוא אמר היה משהו שכבר ידעתי.
המשכתי לצלם בהרגשה שאני ואבי מצלמים ביחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה