אני יושב בכיתה ולא מקשיב למרצה. הוא עומד בגבו אל הלוח, ואני מתעניין באור שזז על פניו כנושא לצילום, אבל אני נזכר שהשארתי את המצלמה במלתחה, ומקווה שלא גנבו לי אותה. המורה מקרין על הלוח צילום שהוא עצמו צילם.
רואים גברים ונשים שיכורים, יושבים ליד הבר, בפרצופים עשירי הבעה. כאשר אני מתמקד באחד מהם הוא נראה כמו ציור, ממש רואים את מריחות המכחול, ואת עובי הצבע, אבל אני יודע שזה צילום, ושזה מה שמיוחד בו. אני מלא התפעלות ומרותק לצילום עד שאני מתעורר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה