יום חמישי, 6 ביולי 2017

אוטוטו שבעים

בשערי ובזיכרוני פרצות, באוזנַי צפצופים, בעינַי קטרקט, בשינַי כתרים, בגבות כפות-ידַי בהרות, בשכמות – משקעי סידן. אוטוטו שבעים, ועדיין לא עייף לי השריר הזה שאיתו אני כותב שירים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה