חלמתי שאני מסביר למישהו את הפסוק המקראי "יד אלם תעשה חיל". כשהתעוררתי זכרתי את הפסוק ושכחתי את ההסבר. יגעתי בקונקורדנציה ומצאתי שאין פסוק כזה. קראתי באינטרנט מאמר בקבלה שלפיו הדיבור מקביל לעולם היצירה, ומסמלת אותו הלשון, ואילו המעשה מקביל לעולם העשייה ומסמלת אותו היד. התחלת הפסוק [בראשית כז כב] "הקול קול יעקב" מתייחסת לדיבור ואילו סופו, "והידיים ידי עשו", מתייחס למעשה. אצל האל הדיבור הוא מעשה, כמו בבריאת האור, אבל אצל האדם הדיבור לחוד והמעשה לחוד, שנאמר [דברים ח, יז] "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה". ובמשנה [אבות א יז] "ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה". אצל הפקח היד עושה והלשון מדברת, ואילו אצל האלם היד עושה והיד מדברת, והניגודים לשון ויד מתאחדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה