לשתוק אי אפשר וכל דיבור רק גורע
מאת זאב ברקן
יום חמישי, 29 ביוני 2017
מדיטציה כפויה
תשעה חודשים שהיתי בתנוחה עוברית, במדיטציה כפויה, כששלושה מחמשת חושיי מושבתים, בלי שיטריד אותי מי אני, מה אני, מאין באתי, אם אוולד. רק התוף הקטן המהיר של לבי, והתוף הגדול האיטי של אמי, שעוד לא ידעתי שהיא אמי, נתנו קצב לקולותיהם העמומים של החייזרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רשומה חדשה יותר
רשומה ישנה יותר
דף הבית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה