חדשים

כולנו שותים את אותם המים המסוננים, נושמים את אותו האוויר המזוהם, מפיצים 

את אותן המחשבות המטונפות מעט לעט

*

הברק מוציא מן הכוח אל הפועל את האור הגנוז במים

*

כשההליכה שלי מתחלפת מאליה בריקוד - אני ב MOOD של הלימוד.

*

בדיוק כשבת שבע בודקת עם גב היד את חום הזרם באמבט נפסקים המים, כך שאין לו בוהק חמוקים בסתר הבל, ואין לה אהבה ממבט, וכל מה שקרה מאז לא קרה...

*

חלום על חוק האחרת

ברחוב ראשי במרכז ירושלים יש בית מרקחת. בעלת בית המרקחת לא קוראת נכון את המרשם שאני נותן לה, ונותנת לי תרופה לא נכונה. אני מעיר לה על הטעות והיא מחווירה, מבקשת סליחה, ונותנת לי את התרופה הנכונה. אחרי כמה ימים אני עולה לאוטובוס בתחנה שמול בית המרקחת. באוטובוס נוהגת חברה של בעלת בית המרקחת, ואני יודע שהיא יודעת על הטעות שעשתה החברה שלה בקריאת המרשם. על מדרגות האוטובוס עומדים נוסעים. אני מצליח להידחף אחריהם. הנהגת סוגרת עלי את הדלת האוטומטית. אני צועק לה: הדלת הדלת, והיא פותחת את הדלת עד שהיא יכולה לסגור אותה מאחורי. אחרי שהנוסעים שלפניי משלמים, אני אומר לה:

לא מספיק שהחברה שלך, הרוקחת, כמעט הצמיחה לי שני ראשים את עוד מנסה לחסל את הראש היחיד שיש לי?

היא לא עונה. אני משלם לה בשטר של 100 ש"ח, והיא צריכה לקחת מתוכם 6.60 ולהחזיר לי הרבה עודף. אז היא אומרת לי:

למה אתה לא קונה חודשי חופשי כמו כולם?

ואני עונה: כי אני לא עובד לפי חוק התועלת. 

היא: אז לפי איזה חוק אתה עובד?

אני: חוק האחרת.

היא: איזה חוק אחר?

אני: תשמעי טוב: לא חוק אחר - חוק האחרת.  

*

התחלפות הקול. זה טוב? זה רע? זה לא תלוי בך. מכווננים אותך להיות אב, להדריך צאצאים בקול עב. וככה הסגריר של הזקנה, ההתרחקות מן החברה, השתיקה. זה לא תלוי בך. מכווננים אותך ללך לך. 

*

במסעדה של המים כל המקומות תפוסים/ כל כיסא שמתפנה נלכד מיד על ידי סועדים חדשים/ בתצלומי המיקרוסקופ האלקטרוני רואים/ איך מתחלף המלצר בדרכו עם השרימפס מאות פעמים/ כבמרוץ שליחים/ ואותו כנ"ל לגבי הטבחים/מבקרי המסעדה/ואפילו הבעלים.

*

 בתפילה, כמו בהתפלה, מיתמר קו הבל מאונך אל האל כמשאלה... ומתגשם וצונח ארצה כמו גשם.

*
אין דבר שלא ניתן לכתוב עליו שיר. לכל היותר תכתבי היה לי מה זה כאב, ותעשי וי.

*
שמה של אות הדפוס ע"ין בא לה מן העין, שנקראת עין לא בגלל מה שהיא רואה אלא בגלל הדמעה, שהיא בבחינת יש מעין.

*

 מולקולת המים מורכבת משני יסודות מסוג אחד (H) ומאחד מסוג אחר (O). המילה "מים" מורכבת משתי אותיות מסוג אחד ומאחת מסוג אחר. הקבלה זו מחשידה את ממציאי העברית בידיעת כימיה.   

*
רק בעברית מתחבר המקום שנקרא ים ליחידת הזמן שנקראת יום באמצעות צורת הרבים של שניהם... ימים; ורק בעברית מתחברת יחידת הזמן שנקראת יום לחומר שנקרא מים באמצעות צורת הזוג יומיים. 

*
סיפור קצר שחלמתי אחרי שהחתולה שלי העירה אותי, כבכל בוקר, בחמש
"החתול שלי שרט את אורטל, לא לפני שאורטל עצבן אותו יפה יפה. ואני שומעת את אורטל אומר בקול שקט כזה: אני יהרוג אותו, והוא בועט בחתול בכוח, לפני שאני מספיקה להתערב, והחתול נופל. ואני באה לקחת את החתול לווטרינר... והחתול מת; ואני צורחת לאורטל: תעוף מפה, אני לא רוצה לראות אותך יותר, ואורטל יוצא. ואני קוברת את החתול בחצר, ומחליטה על הקבר שלו לתבוע את אורטל, שלא יצא בלי עונש; אני רק מצטערת על העשר שנים שחייתי אתו בלי לדעת שהוא כזה". 

*
אחרי שראיתי בקטלוג של "קדם- מכירות פומביות" צילום של הספר י"א שירים מאת המשורר אברהם בן יצחק (1883-1950) עברה בי מחשבה שמקורו של הסיפור על עקדת יצחק ביצחק, שראה ברוח הקודש את תסביך אדיפוס. 

*
כבר מהפסוק הראשון בתנ"ך יודעים שאלוהים לא כתב את התנ"ך, כי למה לו לכתוב על עצמו בגוף שלישי? אבל אם אלוהים לא כתב את התנ"ך מנין למספר מה קרה שם בימים הראשונים לבריאה, כשלא היה שם איש מלבד אלוהים? או שמא המספר היה שם ולא סיפר שהיה. 

*
כל דבר שאני מצלם מוציא ממני כמו מכלב איזה WOW.

*
אף אחד לא מרחם על אלוהים. אומרים: הוא הרי הכל יכול, שירחם על עצמו, שיגיד: זה לא דמעות- זה גשם. 
אלוהים אינו יכול למות, להתפטר, לתת לאלוהים אחרים לבחון כליות, לשמוע בכל ראש שנה את הטו טו טו של השופרות, שמביא לו תמיד את החשק לשוב ולמבל.

*

מה יגידו הדתיים אם יבוא מחר אלוהים ויבטל את כל המצוות ואת כל המנהגים?

*
את הגזר אני לא גוזרת ואת הכרוב אני לא מקרבת; את האורז אני לא אורזת,  ואת הסלק אני לא מסלקת; על החסה אני לא חסה, ועל התרד אני לא מוותרת.

*

שיר בהונגרית שכתבתי מתוך שינה:

Ha nem álsz ülsz

Ha nem ülsz alsol
-

תרגום:

כשאינך עומד אתה יושב

כשאינך יושב אתה ישן

*

לא אלוהים רודף אחריי מן הפסוק "ואנה מפניך אברח". הצעדים שסוגרים עליי מעליי, מתחתיי, מצדדיי, מאחוריי ומלפניי הם הצעדים של התנ"ך


*

התנ"ך זה אני. בלעדיו לא הייתי נימול ניצול שואה דובר עברית. ואם הייתה לי מדינה - לא היה שמה ישראל, ולא היה לה במרכז הדגל... המגן דוד.

* 
מתי ראית את ענקי הכדורגל מנצחים בכדורסל? את ענקי הכדורסל - בכדורגל?


* 

אם אלוהים יזמין אותי לגן עדן לעשות לו תמונה, לא אצלם אותו מרחוק, על רקע של משהו אחר; אצלם חלק ממנו ב- MACRO, כך שרק הוא יבין את ההקשר.


*
כשאני מסתכלת במראה אני רואה אותך. כשאתה מתגלח אני מתגלחת איתך. 

*
השירים הם מאד ביישנים. הם באים רק כשלא קוראים להם, כמו חתולים.

*
רק עכשיו כשאני סב מזה שנה אני מבין מה זה בלי סב. סביי נספו בידי הנאצים לפני שאמי הייתה לאם, לפני שאבי היה לאב.

*
אם אין אל מה זה משנה אם יש לו גוף? ואולי יש לו  גוף שקוף? הולך עם מרגיש בלי? 

*
 מי שרואה את אלוהים מת. גם מי שלא רואה אותו מת. ואולי רואים אותו כשמתים.

*
רק בעברית עובר היום אל עבר הלילה בערב
ודמו האדום של האדם נשפך על האדמה לאור החמה החמה.

*
בכל לילה, לפני אובדן ההכרה, המודע שבי מודה ללא מודע שבי על שגאל אותי מצרה ופתח לי את התקווה.


*
קיראו באל"ף, קירעו בעי"ן, הקריאו; סמסו, טקבקו, העירו; הצביעו ברגליים, מעכו, השליכו; צעקו "בוז", שירקו; צחקו, בכו וכו'; תילשו שיער, חטטו באף, חירצו לשון, לכו לישון; איטמו אזניים, יללו; נגבו... הגיבו.

*

אחרי שראינו תיאטרון, ודיברנו, התקלחנו, ונשכבנו לנו על המזרון, ונאחזנו יד ביד, עין בעין, עד שנרדמנו - חלמנו שאנחנו עושים יחד דבר מה. וכשהתעוררנו לא זכרנו מה

*
ליום הולדתי הדלקתי לי נר נשמה


*
בכל בוקר אני אוכל פרוסת רצפה מרוחה בשכבה עבה של חלון. בצהריים אני שותה כוס ירח, ותופס תנומה על הווילון. לפני השינה אני מצחצח את התקרה ותולה את ברכיי על הקיר. בחלומי אני רץ בלי הדלת וצועק שיר

Impro

Dedicated to Keith Johnstone

Every day I eat a slice of floor with a thick layer of the window

Afternoon I drink a cup of moon and take a nap on my mirror

Before I go to sleep I pray to dog 

save the spoon have mercy on my ceiling

In my dream I walk without my door and wake up to start from the beginning 

*
יש דגלים שאין - כמו דגל לישמעאל. יש שעוד אין - לערביי ישראל. יש שלא יהיו - לאומות שאינן מאוחדות. יכול היה להיות - לנשים המוכות, לקבצנים, לעובדים הזרים, לאסירים, ואפילו לעשירים. יכול היה להיות עצום אם היה דגל ליקום.

*

שמואל א טז ז -   "כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב"

אלוהים אינו נראה לעיניים. אלוהים נראה  ללבב. עיניים רואות עיניים. לבב - לבב.

*
ימי-חג בארץ-הקודש אדום-החזה שר את שיר-השירים