יום שישי, 21 ביולי 2017

אני אוכל לעצמי את הראש

חלמתי שאני פקיד בחברה גדולה. אני חלק מצוות של פקידים, ובכל יום אנחנו אוכלים בחדר האוכל את אותו האוכל המשעמם, בעיקר תפוחי אדמה ובורקס. יום אחד מצטרף לצוות פקיד חדש שהיה בעברו טבח מקצועי. הוא מכין לעצמו עוגה ונותן לי לטעום. אני מבקש שיכין גם לי. הוא מביא לי עוגה שנראית כמו פרוטומה שלי, אבל בחלום אני זה לא אני כך שאני אוכל לעצמי את הראש של מישהו אחר. הטבח לשעבר מעיר לי, תוך כדי שאני אוכל, שלא מקובל עליו שבאתי לעבודה בחולצת בטן, "זה לבוש של זונות", הוא אומר.

חלום אסכטולוגי

חלמתי שהרב משה לוינגר יורד מן השמים במעלית שנראית כמו כלוב של חיות. זה קורה כל יום מזה שנים, ואף אחד כבר לא מתרגש מזה. הוא מוקף בשומרי ראש. אי אפשר לגשת אליו. יש לו בכלוב שולחן שעליו הוא משיב למכתבים שהוא מקבל מן העם.

הייתי בגיהינום

הלילה חלמתי שאני מתבונן בעננים שחורים-אדומים, שריחפו מעל לנוף געשי. לפתע שמעתי קול חד של יציאת אוויר. כשסובבתי את ראשי ראיתי גייזר מתפרץ מתוך ים של לבה. רק אחרי שקמתי הבנתי שהנשמה שלי הייתה בגיהינום, אבל הייתי שם לבד, לא היה לי חם, ולרגע לא פחדתי.

יום רביעי, 12 ביולי 2017

גנעדן

כשסוקרטס הגיע לגנעדן, בגלל שהעדיף לסבול עוול מאשר לעשותו, הוא לא ראה שם אנשים, אבל היו שם  חיות רבות, כולל זנים נכחדים, והמוני תרנגולות, כי הן נוהגות שלא לשחוט בני אדם בכל ימות השנה בכלל וביום הכיפורים בפרט.

יום שני, 10 ביולי 2017

מדעני-הרוח-של-אלוהים

מדעני-הרוח-של-אלוהים עוד לא גילו לנו ממה היא עשויה, לאיזה כיוונים היא נושבת, ומהי עצמתה המרבית. הם אפילו לא הצליחו להסביר למי שייכים  המים, שמעל פניהם היא מרחפת

יום ראשון, 9 ביולי 2017

הצללית של יוסף ספרא

כשהתעוררתי הלילה מזמזום רועש מדיי של יתושה, נזכרתי שחלמתי שאני שוכב על צלע של הר כשרגליי מוטות מטה. אני מתבונן מעלה ורואה את הצללית של יוסף ספרא, חבוש מגבעת, באור אחרון של שקיעה, והמחזה כולו נראה כמו ציור בצבעי שמן בסגנון שבו שהיו מציירים פעם על קירות של בתי קולנוע. הוא מתקדם לעברי בצעדים של עיוור, נתקל במשהו, ומתגלגל במורד התלול, עד שהוא נשכב על גדר חיה. אני מתקרב לבדוק מה שלומו. הוא נראה בריא ושמח. "עד שאני מתעייף ומוכן לישון", הוא מספר,  "בא איזה זיכרון של חפץ שיש לי בבית, ומבריח לי את השינה".

רק אחרי שגמרתי לכתוב את החלום הזה, במחברת החלומות שליד המיטה, התברר לי שהיתושה עקצה אותי גם במרפק וגם על יד גיד-הנשה, וחשבתי, עדיין אפוף שינה, שגיד הנשה, בשפת הסוד של התנ"ך, זה שבט גד וחצי המנשה. 

מילים דו משמעיות

חם לי ולח, והזיעה ניגרת לי מן המצח אל הכר החם
=
תמיד הכלות בלבן, אבל אחרי שבוע של שרב קראתי בעיתון שהייתה הקלה בחום