יום שישי, 30 בנובמבר 2018

הזאב והכבש

מעשה בשחקן ששיחק כל חייו את תפקיד הזאב, עד שפעם אחת שיחק אותו כל כך טוב, שהבמאי נתן לו את התפקיד של הכבש

יום שני, 26 בנובמבר 2018

תבונה של צמחים

אנשים, כידוע, הם מטומטמים. אבל (למרות זאת ואולי בגלל זאת) הם בטוחים בזה שהם יותר נבונים מבעלי החיים, (שאף אחד לא חושד בהם בטמטום, חוץ מבחמור) ומהצמחים, שיודעים לכוונן את העלים שלהם לאור בצורה אופטימלית בלי טיפת תבונה

יום שישי, 9 בנובמבר 2018

גן עדן של שוטים

ספינת השוטים 
ציור של דבורית בן שאול (C)
חלמתי ש
אני מפצח אגוזים. כל אגוז נראה לי שמנמן ושמנוני. כל אגוז טעים לי מאוד.
אני יורד באופן פתאומי מהמדרכה לכביש. רכב אספנות  אמריקאי ארוך עוקף אותי באלגנטיות.
 הנהג לא נעצר. אפילו לא כדי לקלל  אותי.
אני פוגש את שחקן הקולנוע ריצ'ארד גיר. הוא לבוש כולו באפור, רק נעליו שחורות. אני מושיט לו זוג נעליים אפורות.
מישהו מגלה שהסיטואציה שבה הוא נמצא קרתה כבר. הוא אומר: "אני לא מבין מה קורה פה, כבר הייתי במקום הזה עם אותם אנשים באותו מצב". אף אחד לא מתייחס אליו. כולם שאננים.
אני מדבר עם אישה מבוגרת, שנדמה לי שפעם הייתה יפה מאוד. עדיין היא בלונדינית. היא אומרת לי: "נרשמתי לאינטרנט כענת גימל, והשם הזה נדבק לי. אף אחד לא יודע איך קוראים לי באמת".
אני מצטרף לחבורה של מטיילים. בראש החבורה יש אישה שאני מכיר אותה כחוקרת דגולה.
אחרי עיקול בשביל  אנחנו לבד, ואני אומר לה בשקט: שמת לב שאנחנו בגן עדן?"
-"איך אתה יודע?" היא שואלת.
-"האקלים כאן תמיד נוח. נדמה שאנחנו באביב נצחי. לא שמת לב שכולם פה לבושים בחולצות במשך שנים, ואף אחד לא צריך מעיל או סוודר?"
-"יש לאנשים נטייה לשכוח באביב את החורף ולהדחיק ולהכחיש את בוא הקיץ".
-בעולם האמתי אין אגוזים מושלמים: תמיד יש אחד פגום או קטן, ואילו כאן כולם גדולים ומושלמים".
- "זה מקרי" היא אומרת, "אם תפצח עוד אגוזים תמצא גם קטנים ופגומים".
ניגש אליי פוליטיקאי חשוב ואומר לי: "איפה אתה? חיפשתי אותך?"
 אני עונה לו בצחוק: "גם אני חיפשתי אותי ולא מצאתי".
==
הערה: נדמה לי שכל החלום הזה בא לי בעקבות הגיג שכתבתי הבוקר, לפני כעשרים שעות, שמי שלא מאמין בהישארות הנפש בטח ישמח לחתום על חוזה עם השטן שיעניק לו גן עדן בעולם הזה וגיהינום בעולמות הבאים.
 החלום הזה גם מסתיר שאלה: האם מי שחי בגן-עדן מודע לזה שהוא חי בגן עדן?

יום רביעי, 24 באוקטובר 2018

חלום - אני יפה?


חלמתי שיש לי אופניים חדשים, מאוד איכותיים, על שלושה גלגלים. מקדימה יש להם פלטפורמה שעליה אני מרכיב כמה אנשים. ביניהם יש בחור אחד שהוא יפיוף. אנחנו נוסעים בירידה. המשקל של כולנו מאיץ את הנסיעה. אני רגיל לעצור את האופניים באמצעות הדוושה. אני דורך עליה, אך היא לא מגיבה. האופניים צוברים עוד ועוד מהירות. לפני הסיבוב אני נזכר שיש לאופניים האלה מעצורי יד ועוצר. אני אומר לכולם: "איזה מזל שנזכרתי שיש מעצורי יד, אחרת כולנו היינו מתהפכים".
היפיוף אומר: "זאת הפעם הראשונה שאני נתקל בגבר כל כך יפה שגם יודע לחשוב".
אני שואל אותו: "אתה באמת חושב שאני יפה"?
אחרי שהתעוררתי חשבתי שאם יופי הוא סימן למי שלא יודע לחשוב, ואם מי שאמר לי שאני יפה הוא יפיוף... המסקנה היא שמה שהוא אמר לא נכון.

יום שישי, 5 באוקטובר 2018

זה לא סיוט

בזמן החלום, כשאין מודעות לתנועות הגוף, אני חולם שאני תקוע באמצע הלילה בתחנת אוטובוס נידחת, בהרי יהודה, אחרי שתנועת האוטובוסים פסקה. מדי כמה דקות עובר איזה רכב פרטי, אני מסמן לנהג שיעצור לי והוא לא עוצר.
זאת הדרך העוקפת שבה המודעות מספרת לי מה קורה לי כשגופי תקוע. 

יום שלישי, 11 בספטמבר 2018

על הביצים

האם דרווין חשב על הביצים של הדגים ושל בעלי הכנף כעל שלב ביניים בין פרי העץ לבין פרי הבטן או שרק אני חושב את זה? כאן וכאן יש קליפה קשה ותוך רך. הטבע דואג, ממש כמו אם אנושית, שלזרעים של הצמחים ושל העופות תהיה סביבה מגנה ומזינה עד שהתנאים המושלמים יפעילו בהם את המתג של יצירת הדור הבא. האם את חושבת את זה כשאת אוכלת עגבנייה או שרק אני חושב את זה?

יום חמישי, 30 באוגוסט 2018

פזל משיר שאין עליו זכויות יוצרים


להלן המצאה שלא הוצאתי עליה פטנט, ומי שרוצה רשאי להשתמש בה ו/או לשתף אותה
1.      מעתיקים שיר שאין עליו זכויות יוצרים לקובץ וורד
2.      מחליפים רווח בסימון פיסקה
3.      ממיינים לפי סדר א"ב
4.      מחליפים סימון פיסקה ברווח
5.      מחליפים סימן פיסוק בכלום
6.      מחליפים רווח בסימון פיסקה
7.      מיישרים לשני הכיוונים
8.      מפרסמים

להלן לדוגמה בית מתוך שיר ידוע
אוֹת אָזְנוֹ אֶחָד אֶחָד אֵינוֹ אֵינוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶלָּא אֶלָּא אֶרֶץ אֲשֶׁר בְּיוֹמוֹ בְּמִשְׁעוֹלֵי־טְלָלִים בְּסֵתֶר בְּעוֹד בְּרֵאשִׁית בִּרְבוֹת בְּרִיָּתָהּ גּוּשׁ הָאָדָם הָאָדָם הָאָדָם הַבָּאוֹת הוֹלְכָה הַיָּמִים וָאוֹת וְאַךְ וּבָאוּ וּבְמִלְחֶמֶת־יֵשׁוּת וְיִגָּלֶה וּלְבֹא־דֵעַ וּמְגִלַּת־סֵפֶר וּמַזָּלוֹת וְסֵמֶל וְעִי־אֲדָמָה חַיָּיו טֶרֶם יוֹם יֶלֶד יַקְטִיר כָּל כָּל כָּל כָּל לְכוֹכָב לִמְלֶכֶת־הַשָּׁמַיִם לִרְאוֹת מִדֵּי מַה־שֶּׁסָּפְגָה מַה־שֶּׁסָּפְגָה מוֹלַדְתּוֹ מִזְבֵּחַ מִתְלַבֵּט מִתְפָּרֶשֶׁת נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ נִכְשָׁל נַפְשׁוֹ סֵמֶל עוֹדָהּ עֵינוֹ עַל עָלֶיהָ עָלָיו עָרוּךְ פָּגַע פֵּשֶׁר קְטַנָּה קַרְקַע רַעֲנַנָּה רַק רַק שָׂבְעָה שֶׁחֹקְקוּ תַּבְנִית תַּבְנִית־נוֹף