יום ראשון, 30 בינואר 2022

צאצואים



למילים לצמחים ולשיניים יש שורשים, אבל יש מילים שהשורשים שלהן הן מילים, והן נקראות בשם צאצואים

מילים שבאו משורשים לא ניתן להבין אבל בהחלט ניתן להבין מילים שהשורשים שלהן הן מילים


                       *?*

המילה 'מים' מקורה באות מם. המם הראשונה מראה שהברז נפתח והשנייה שהוא נסגר

 *?*

את המילה 'שמים' המציא קוף נבון שהתלהב כשראה לראשונה את השמים הכחולים, חשב שהם מים, וצעק... 'שם מים'. כשראה לראשונה את השמש צעק: "שם אש"

*?*

השאלה והתשובה באות בתבנית של רצוא ושוב. השאלה רצה להשאיל מהשכנים דברמה והתשובה שבה עם הדברמה

*?*

שאלה כמה תשובה כמות. שאלה איך תשובה איכות. שאלה למה תשובה למות

*?*

בארכיאולוגיה השכבות העליונות החדשות שוכבות על השכבות הישנות

*?*

האומה היא אמנו. אנחנו הילדים שלה והיא מולדתנו. הפטריוט הלועזי מחליף את אמנו באבינו -FATHER- והרוסים אומרים: סטלין אבינו רוסיה אמנו הלוואי והיינו יתומים

*?*

מילים מטעות: תזמורת מבטיחה זמרים אבל כשמגיעים להופעה שומעים נגנים. מקהלה מבטיחה קהל אבל כשמגיעים להופעה שומעים קולות

*?*

האלף בית של האלף בית מלמד אותנו לאלף את הכלבים ואת הסוסים... ולביית את שאר חיות הבית

*?*

הכוונת מכוונת אל המטרה. המצפן אל הצפון. המצפון אל הנכון

*?*

כשהחתולה שלי מעירה אותי ביללות לפני הזמן אני מעיר לה הערות, שתלמד...

*?*

הצבר צובר בעליו את מימיו כעשיר הצובר בכספותיו את זהביו, כאורן הצובר באצרובליו את צנובריו

*?*

השען נשען לפרנסתו על השעון הגנב על הפירצה הכלב על האדון

*?*

הקיקלופים משתמשים בברוש בתור מברשת שיניים ובאלון בתור אלת בייסבול

*?*

באביב עולים על העץ עלים חדשים, עולים חדשים, עובדים עד הסתיו ויורדים

*?*

'מלבן' מחלץ מלבני הבניין את צורתם

***

יש הרבה דברים חמים אבל רק השמש נקראת 'החמה'

***

בין זריחת ירח לזריחת ירח חדש חולף ירח

***

הירח מתמעט בסוף החודש עד שהוא נעלם אבל הוא מתחדש בתחילת החודש שלאחריו

***

הצורה הלבנה הגדולה היחידה בשמי הלילה השחורים היא הלבנה

***

הדממה מופיעה כשהרעש מפסיק לזוז, עומד דום, דומם

***

כורעים ברך לפני זה שמברך

***

כל יום אני כותב ביומן מה קרה לי

***

נדמה לי שהחיה הכי נועזת היא העז

***

הקולנוע משלב את הקלטת הקול עם צילום התנועה

***

מי שמדפדף מעביר את תשומת לבו מדף לדף

***

הרגל הוא פעולה חוזרת ונשנית כמו ההליכה שמעבירה את משקל הגוף שוב ושוב מרגל לרגל

***

חפץ הוא דבר מה שאני חפץ

***

הרצון רץ ומתרוצץ והנבון בן ומתבונן

***

המסחר מניע את הסחורות סחור סחור

***

הנגב נראה כאילו שנגבו אותו במגבת

***

האב הוא לא רק ההתחלה של המשפחה הוא גם ההתחלה של האלפבית

***

האחוריים נקראים שת והם גם שתי האותיות האחרונות של האלפבית

***

יש בימינו וורדים בכל מיני צבעים אבל אני בטוח שהוורד המקורי בא בצבע וורוד

***

המציאות היא מה שנמצא בלי לחפש

***

הגוף מתחיל בראש כמו שהתנ"ך מתחיל ב'בראשית'

***

לכל זמן, כמו לכל גוף, יש פנים שהם הלפני... ואחור שהוא האחרי

***

איש מלווה את חברו בהלוויה אבל לוויתן מלווה אותו מן הנשימה הראשונה עד האחרונה

***

כפות התמרים נראות כמו כפות הידיים

***

בחורה תמירה זקופה וישרה כמו עץ התמר או כמו התמרורים

***

המורה שמצביע לתלמיד על הנלמד מזכיר לי את האצבע המורה או את החיל שיורה חץ מקשתו

***

לזקני העם העברי יש זקן

***

פני בני האדם מביעות את מה שיש להם בפנים

***

הדיו נובע מהעט הנובע כמו המים מהמעיין

***

הקשת בענן כפופה כמו הקשת של החץ

***

כף היד יודעת להתכופף

***

חצי הגשם שפוגעים במטרה נקראים מטר

***

הירכתיים של הספינה הם כמו הירכיים של קברניטה

***

שפתיים יש שתיים אבל שפה עברית יש רק אחת, ואילו הלשון העברית יודעת גם ללוש את המזון

***

השפתיים כשהן סגורות שמות גבול לדיבור כמו שהחול שעל שפת הים עוצר אותו מלכסות את היבשה

***

היבשה איננה רטובה - היא יבשה

***

צפצוף הצופרים בולע את ציוץ הציפורים

***

'הורים' מ'הריון' ו'הריון' מן הצורה של ההר

***

ילדים מגיעים לעולם באמצעות הלידה

***

שלום שלום סע לשלום תהיה שלם, בלי פגע

***

פגוש הוא המקום שבו המכוניות נפגשות זו עם זו

***

'מדרכה' ו'דרך' בגלל שדורכים עליהן

***

ביני לבין עצמי זה כמו ביני לביני, בין אני לבין אני. 'עצמי' באה מן העצמות שמחזיקות את הגוף כמו שהאני מחזיק את הנשמה

***

'חרוז' בגלל שהוא חוזר

***

'תינוק' ...  בגלל שהוא יונק

***

איזהו גיבור? - המתגבר על יצרו ובסלנג: גבר גבר

***

מגרש הוא המקום שאליו מגרשים את הבהמות למרעה

 ובגירושין הבעל והאישה מגרשים זה את זו לעזאזל 

***

העולם הוא משוואה עם נעלם אחד... אבל גדול

***

רגע הוא יחידת זמן שמחוץ לזמן, בועה של רגיעה ומרגוע. וכך גם הרף העין שבו העין לוקחת פסק זמן, מרפה, ויוצאת מן התופעות המתקיפות אותה

***

הרוחניים רוחניים רק בגלל הרוח

***

המלשין מלשין רק בגלל שיש לו לשון

***

השפה העברית מתייחסת למעלית ולמעלות במדחום כאילו שהן רק יכולות לעלות, למעלות הטובות של האנשים כאילו שלא יכולות להיות להם מגרעות

***

'בידור' הוא 'פיזור' בארמית.  'פיזור' הוא ההפך מ'ריכוז', שדוחס את תשומת הלב לכיוון המרכז... ושניהם קרובים ל'ביזור'

***

בחוט החשמל יש תקע שנקרא 'זכר', והוא אמור להיכנס לתוך שקע שנקרא 'נקבה'

***

לכל יום בשנה יש מקום במעגל והחגים מסתובבים, חגים, וחוזרים אליו. מי שרוצה לשרטט זאת מוזמן להשתמש במחוג

***

שמלה היא שלמה וחצאית היא חצי שלמה

***

המרצפות ברצפה מסודרות ברצף בזו אחר זו

***

בסרטי המדע הבדיוני באים החוצנים לכדור הארץ לבקר את הפנימונים

***

הגליוטינה עורפת את העורף

***

מי שמצדיע למפקדו נוגע ברקתו שנקראת 'צדע'

***

המרגל הולך ברגל לחפש את סודות האויב

***

האצבע בהצביעה צובעת את הירק בירוק

***

העין מעיינת

***

האוזן גם מאזינה וגם אחראית גם על איזון הגוף

***

המצחייה מגינה על המצח, הכפפה על כף היד, הצווארון על הצוואר, הגופייה על הגוף... והחזייה על החזה

***

כשהייתי תינוק הנזלת נזלה לי מן האף אל פי

***

החיות של הנשימה מחלחלת אל הנשמה

***

העוגב נחשב לכלי נגינה שמעודד תשוקה אהבה ועגבים

וכמוהו העגבנייה

***

הגחלילית מפיקה אור כמו הגחלת

***

נון [דג] הוא הבן, והאמנון הוא האימא שלו

***

הגלגלת מתגלגלת והעפיפון עף

***

כשהחמנייה שולחת לכל כיוון את עלי הכותרת הצהובים שלה היא מחקה את החמה ששולחת ליקום את קרניה הזהובות

***

הנחשקת מחשקת את ראש החושק כחישוקי המתכת שסובבים את החבית כדי לחזקה

***

ליד יש יד בידוי אבנים וב'ידידות' רואים איך הידידים הולכים יד ביד

***

ה'קו' מתחבא בתוך ה'תקוה'.  בתחילת הקו לא רואים את סופו, אבל יודעים שיש לו סוף... ההמתנה לסוף הטוב היא תקוה, ואילו ההמתנה לסוף הרע... החשש... האימה... הפחד

***

הגשם הדק ממטיר את  טיפותיו כאילו שמישהו יורה חצים של מים לעבר מטרה. הגשם החזק הראשון נקרא 'יורה'

***

רוב סימני הניקוד מורכבים מנקודות, אבל הקמץ והפתח מורכבים מקוים. זה מזכיר לי את ה'מעלית' שמתעלמת מזה שאי אפשר לעלות בלי לרדת

***

הכף שבסכו"ם מחקה את כף היד כשהיא מנסה לעזור לפה לשתות מים

*** 

האצבע הכי גדולה היא האגודל, והבנין הכי גבוה הוא המגדל

***

בסמיכות שתי מילים נשענות זו על זו כמו שתי זקנות ברחוב

***

האות וו נראית כמו וו שתוקעים בקיר למגבת. אפשר לתלות עליה בבטחה את הסמ"ך אבל החי"ת עלולה ליפול ממנה

***

המגבעת נראית כאילו שכפו על הראש גבעה כגיגית
***

מאובנים הם שימורים שעשויים משרידי צמחים ובעלי חיים

***

 העין לא כל כך מצליחה להבחין בין אבק רגיל לבין אבק של אבקנים

***

אהיל הוא האוהל של הנר או של נורת החשמל

***

מי הברכה מגיעים לפחות עד הברך וכך גם לגבי מי האגם

***

לגברים יש רחמים למרות שאין להם רחם

***

הסיפור על העייר שהיה אסור לגפן עד שהותר [בראשית מט יא] הוא נבואה שבאחרית הימים החילונים יתירו את עצמם ממה שהדתיים אוסרים על עצמם

***

העיניים שלו היו כל כך עצומות שהוא נאלץ לעצום אותן

***

כשיש בצורת אנחנו בצרות

***

ריסי העין כתריסי חלון המלון

***

החליל חלול ובחללו מתהלך אנה ואנה הצליל

***

איך תשלוט אם לא תקשור את התקשורת?

***

השיכור משתכר מן השיכר, השמן מן השמן, החלבן מן החלב... המרגל מן הסודה

***

האדמת אדמדמת והצהבת צהבהבת אבל לא כל הירקות ירוקים

***

הכנפיים שבציפוי פריך בצלחת הן פרוזה נטורליסטית, אבל הכנפיים  שמחלקים לפרחי הטייס כבר מתחילות להיות שירה

***

החתונה היא על שם החתן. עד כמה שזה תלוי בה הכלה לא קיימת. כמו שהמעלית, עד כמה שזה תלוי בה, אף פעם לא יורדת

***

בין כיוון לכיוון פנייה, בין קיר לקיר פינה. גם כשפונים לאחור הפנים פונות לפנים

***

באמת המשמעות והעובדה תואמות ודומות זו לזו כתאומות זהות

***

הרֵעים, כמו הרעיונות, כמו החתולים, באים כשבא להם ואף פעם לא כשאתה קורא להם לבוא

***

המפתח פותח את הדלת שסוגרת את הפתח

***

כריך כריך צריך להיות פריך מעיך והפיך

***

שלט הפרסום שולט בשליט כמו שלט רחוק במזל"ט

***

בגלל האנוכיות של ממציאי המילים 'מדרכה' ו'דרך' בגלל שדורכים עליהן, רקיע בגלל שרוקעים עליו בחוזקה... ורקע בגלל רקיע

***

גוטפריד לייבניץ המציא את החשבון הבינארי אחרי שראה את המילה העברית וסוסו בכתב יד עתיק

***

"אני מודאג" אמר הדג. "יהיה טוב" ענה לו פו הדוב

***

כולם ישנים אבל שנת הנערים כל כך כבדה שנער ער רק אחרי שאתה מנער אותו

***

המעריץ עריץ יותר מכל עריץ

***

בקץ הקיץ קץ כל קוץ בקוציו

***

לכל ביצה יש שני צדדים: צד אחד שהוא חד וצד אחד שהוא כד, אבל בכדור כל הצדדים הם כד והכדור אחד

***

חופש הוא מי שחופשי לחפש את עצמו

***

ככל שאני מתבגר יוצאים ממני יותר צאצאים אבל אני קורא להם צעצועים

***

אמר מר: מה יותר מר ממרור?

***

חידות מחדדות את המוח

***

ישראל נמשלו לגפן והענב לעניבה

***

הלה הוא המהות של הלחן, המה... של המהות, המדוע ...של המדע, החוק... של המחקר, הטוב... של הטבע

***

מי שהמציא את החוגים לילדים היה חוני המעגל שחג סביבו חוג ולא יצא ממנו עד שירד גשם

***

עג מלך הבשן עג עוגה, הכניס אותה לתנור אפייה דיגיטלי, ונתן למחשב הוראה להחליף עי"ן באל"ף ולהכפיל את האות האחרונה. כשהאפייה נגמרה יצאו מהתנור אזני-המן האגגי

***

בבריאת העולם אלוהים הנחה את בני האדם [בראשית ב טו] להיות גננים בגן עדן, אבל אחרי הגרוש מגן עדן הנחה אותם לעבוד ולהזיע ולעבוד ולהזיע מותר גם במקצועות האחרים

***

האנשים הכי מלאי סיפוק בעולם הם אלה שאין להם ספק שאין להם ספק

***

אדי המים אינם נראים והמשקל שלהם אינו מנחית אותם ארצה. הגשם הופך אותם לנראים, מוחשיים, גשמיים

***

קצה הפירמידה, קצה העיפרון, חדים והם מכילים רק נקודה אחת מיוחדת, יחידה. המקום של המילה 'אחד' במילון צריך להיות באות חי"ת ולא באות אל"ף

*?*

עוד לפני שידעתי לדבר הבנתי שמוכרחים לכלות את כל האוכל שעל הצלחת, מה גם שמהאוכל של אמי לא רק שאף פעם לא הותרתי אפילו בקשתי עוד

*?*

אבא זה מי שבא כשהצאצא שלו קורא לו לעזרה

*?*

כאשר המחשבה רוצה לאחות את האח עם האחות... היא מבטלת את ההבדלים שביניהם... ומיד הם חוזרים... אל הרחם של אחדות הניגודים

*?*

מנין באת ולאן אתה הולך?  - מן האין באתי ואל אני אני הולך

*?*

מהצד השני של החזה יש את הגב. מהצד השני של כף היד יש את  גב היד. ובדרך אגב מעל לכל עין יש גבה

*?*

הצם לא אוכל ולא שותה, הצמא לא שותה, והמסתפק במועט מצטמצם

*?*

המשאית נושאת את המשא ונוסעת אבל אם היא חוזרת ריקה זאת  לא שגיאה אם כותבים 'מסעית'

*?*

בשבת ישבתי על ישבני במושב ולא קמתי עד ששבת

*?*

מודעות היא התוצאה של ההרכבה של הענף של המדוע על הענף של עץ הדעת

*?*

המזון, כמו המלה, בחך מתחכך

*?*

עם בוקר נגוז החלום כמו הגז שבגזוז

*?*

הבריאה בריאה מטבע בריאתה

*?*

בגלל שהמוצק יצוק כמו צוק אי אפשר למזוג אותו במצקת

*?*

השקנאי הקדים את האדם שהמציא את השק

*?*

פעם בשבוע הדייג לא דג והצייד לא צד, הטייס לא טס והטייח לא טח, הנע לא נע והנד לא נד... ורק מי שהיה נייח נח

*?*

שפת המעגל נצמדת לשפת המשיק בנקודה אחת ואינה מרפה

*?*

אני קם משמע אני קיים ותופס מקום בקומקום העולם

*?*

למי יותר טוב לאדם שלן במלון או לכלב שלן במלונה? לפרה שאוכלת עשב או לאדם שאוכל פרה?

*?*

כשיש מדינה יש דין יש דן ויש דיין, אבל בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ ולא את המדינה

*?*

פחות מענין אותי למה אני שם לב ויותר מעניינת אותי התשומת לב. כולם קוראים לה 'צומי' אבל אני קורא לה 'שומשום'

*?*

מספר פחות עצמו פס ונתפס בתוך האפס

*?*

כשבני ישראל יצאו ממצרים הם עברו בין המיצרים בחרבה שמתחת לים סוף, שנראה להם כמו הים של הסוף שלהם. החרבה הזאת לא הייתה רחבה. היא הייתה צרה צרורה

!*?*

זה זה זה או זה זהה לזה זאת זהות

*?*

איך עושים שלוש? שולים מבין כל המספרים את השניים ולשים אותו עם האחד

*?*

היום זה אחד אתמול זה שניים ושלשום זה שלש

*?*

קצת הרבה זה רב והרבה רב זה רבבה

*?*"

הנחש אמר לאדם ולחווה בגן עדן

"ישן מפני חדש תוציאו", אבל הם לא הבינו... אז הוא תפר לעצמו חליפה חדשה, והשיל מעליה את הישנה

*?*

העיט עט על טרפו והנשר נושר עליו כמו עלה מעץ בסתיו

*?*

האצבע בהצביעה צובעת את הורד בוורוד, את הזהב בצהוב, את האפר באפור ואת הסיגלית בסגול

*?*

רק בעברית הלשון מלשינה והעור מתעורר

*?*

העמק קעור כקערה ההר קמור כקדרה הפוכה והמישור ישר ושטוח כשטיח מתוח

*?*

הלבונה  והלבנה לבנות בגלל שהן לבנות התחתונים והליבנה בגלל שהם לבנים והלבנון... בגלל השלג

*?*

לא במקרה אומרים על מי שרכש נחלה שהוא הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, שהרי המילה 'נחלה' מורכבת משתי מילים: 'נחה' ו'לה', כלומר, הנשמה שהתאמצה לחפש מקום מגורים או מקור מחיה סוף סוף יש לה מנוחה.

*?*

סולם מוצב במוצב, וראשו מגיע לאנטנת הקשר, וקשרים עולים ויורדים בו

*?*

חייל עומד בעמדה ומתפלל את תפילת העמידה

*?*

גבר כורע על ברכו לבקש מאהובתו חתונה כגנרל בקרב שהוכרע

*?*

האריזה הכי אקולוגית עשויה מנייר אורז

*?*

השורש של המילה כפל הוא כ.פ.ל והשורש של המילה קפל הוא ק.פ.ל ואלה שני שורשים שונים [שנשמעים זהים] אבל המשמעות של פעולת הכפל באה מפעולת הקיפול, כי אם מקפלים דף לשניים וגוזרים על קו הקפל מקפלים שני דפים, ואם גוזרים את שניהם מקבלים ארבעה. זה גם, דרך אגב, מה שמראה שכפל וחילוק הם זהים כי כל אחד מארבעת הגזירים הוא בדיוק רבע מן הדף המקורי

*?*

 

המתג מרסן את החשמל כמו שהמתג והמושכות מרסנים את הסוס ובשיכול אותיות הוא הסרן שמרסן את חייליו

*?*

הבת של התנינה מביאה לה את הנכדים והנכדים ת'נינים

*?*

פעם היינו רוכבים על סוס או על מרכבה בשביל להגיע לרכבת אבל בקרוב נרחף ברחפן בשביל להגיע למטוס

*?*

הנחל מחליק את חלוקיו לחמוקים חמקמקים

*?*

ירושלים מלאה בשכונות, השכונות בשיכונים, והשיכונים בשכנים

*?*

כל עבודה מכבדת את בעליה זו תעמולה של המעביד, לא של העבד

*?*

התפקיד מוליד את הפקיד. אדם וחווה לא היו פקידים

*?*

למעטפת הגוף קוראים עור ולמעטפת העץ קוראים קליפה, אבל לא נורא אם אומרים העור של העץ או הקליפה של הגוף. בכל אופן, אם קולפים את העור של הפרה ומייבשים אותו אפשר לעשות ממנו מגילת קלף לבאי בית הכנסת או קלפים לשחקנים במרפסת.

*?*

המעטפה עוטפת מחבקת ומלטפת את מכתב האהבה,  ומגינה עליו מפני העין הרעה

*?*

בדרך כלל לא נראה שאין קשר בין מבוכה לבכי וכי השורשים שלהם שונים. מומחים לדקדוק יגידו לכם שבכי זה משורש ב.כ.ה ומבוכה משורש ב.ו.ך. אבל המומחים האלה לא רשאים בכלל להתייחס לזה שכשאדם מגיע למבוך ולא מוצא את הפתח התגובה הכי טבעית שלו היא לבכות

*?*

חלמתי שאני מגיש בקשה להתקבל לבית ספר למצוינים בעיר חלם. אני כותב להם שהחלום שלי הוא ללמוד אצלם. אבל במקום לכתוב "חלום" בחולם מלא אני כותב בחולם חסר ומרגיש כל כך חלמאי

*?*

רגש זה סוג של קליטה. אבל זו לא קליטה של החושים ולא של השכל אלא של מה שנקרא "הלב". רגישות היא רגש עם הרבה יותר פיקסלים

*?*

יש צעד שעושה רגל אחת ויש צעד שעושה השנייה... תלוי בצד. יש צדע בצד אחד של המצח ויש לה מקבילה בצד השני. לכל צד יש את הצליעה שלו. אפילו מגילת איכה (ד, יח) שמה לזה לב: ""צדו צעדינו מלכת ברחובותינו"" למרות שהמפרשים חושבים שמדובר שם על ציד ולא על צד."

*?*

השפה היא הסף של האינסוף

*?*

חדר הוא ההגנה הכי טובה מפני חדירה של חרדה... והדוסים אומרים שזה החיידר

*?*

העצמות קשות והמוח רך ונימוח

*?*

יש שורשים מרובעים שבנויים מהכפלה של שורש של שני עיצורים כמו בלבל זלזל טלטל כרכם לכלך נקנק עמעם פלפל צאצא קרקע תלתל אבל כרכם היא מילה פרסית ואין לה משמעות עברית מקורית, נקנק היא מילה ארמית. ספסל היא מילה יוונית. לעומת זאת בלל נותנת לבלבול משמעות של ערבוב והמקרה של סיפור התחלת ריבוי הלשונות במגדל בבל ממחיש את גודל הבלבול

*?*

המזלזל מוריד מיוקרתו של הזולת עד שערכו נעשה זול

*?*

טול קורה מבין עיניך על מנת שתוכל לטלטלה

*?*

הבהוב האור נולד בריקוד של הלהבה

*?*

התחלת האור דומה להתחלת הפרח. זה מתחיל בניצן וזו בהנץ, והאור הזה נוצץ בלי שום קשר לציפור הטרף שנקראת נץ שאם היא תנצנץ כל האוכל יברח לה מהטפרים

*?*

טרף בגלל שהוא נתפס בטפריו של הטורף

*?*

היום מצווים על הטירונים "במקום דרוך" אבל בצבא של בר כוכבא היו מצווים עליהם לדשדש

*?*

יצרני הסודה והג'קוזי מצאו נוסחה לבעבוע הם פשוט העלו את הבועה בריבוע

*?*

מלכה ממלך אבל אין מלך ליופי

*?*

צלבנים מצלב

*?*

הירדן יורד ויורד ויורד עד שהוא מגיע למקום הכי נמוך בעולם

*?*

חותן מחתן

*?*

הסתכלות זה ראייה שמעורבבת עם שכל, ומשמעות זאת שמיעה שבכלל לא קשורה לאוזן... רק לשכל

*?*

תעודה מהעד ותמותה מהמת, תרומה מהרם, תעופה מהעף ותאוצה מהאץ, תפוגה מהפג, מלונה מהלן, נבואה ותבואה מהבא, תאורה ומאורה מהאור, תבונה מהבן, תזונה מהזן, מזוזה מהזז מנוחה מהנח

*?*

מדורה מהדור שמעוגל כמו כדור

*?*

דרדר זה רדרד במורד ואל תפסיק לרדת

*?*

מצולע נקרא כך בגלל שיש לו צלעות. למשולש שלש למרובע ארבע [מאורבע] למחומש חמש למשושה שש...

*?*

המושפל זה כמו השפלה שהיא חבל הארץ הכי שפל

*?*

 משום מה יש לאנשים נטיה לבוז לנמוכים ולהעריץ את הגבוהים. אז את הנשיא הם נושאים על כפיים והגאון זה כמו הגאות של הנהר

*?*

הגבוה הוא גבוה ביחס לנמוך כמו שהגבה היא מעל לעין. בגלל שגבוה היא במילעייל אז ההברה 'גב' היא החלק הגבוה של המילה גבוה. ומיותר לציין שמילעייל זה זה שבא מלמעלה

*?*

העד מעיד על העניין והתעודה מעידה על הזהות של העד

*?*

אגם זאת מילה שיש לה בהתחלה את האות אלף שחשודה כאות לא שורשית אז נשאר "גם". למה קראו לו "אגם"? בגלל שהצמח שהכי צומח בו זה הגומא

*?*

יונה באה מהונאה. 'עיר היונה' זאת העיר של הרמאים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה