חלמתי שאני מצלם בווידאו פסל טיט שנוצר תוך כדי עשייה. רואים בו שתי כפות ידיים מכוסות טיט שמכות על ערימת טיט בקצב של הלב, תחילה בצבעוני, אחר כך בשחור לבן, אחר כך בגוונים כמו ספיה. כשאני עורך את הסרט אני חושב: הא לחמא עניא, הלחמניה, הקצב הזה של ימין ושמאל, של שניים, מבוסס על אחד. ואני שואל את ידידי המתופף אייב דורון אם הוא יכול לעשות לי פס קול לסרט, שישמעו בו שוב ושוב, בלופ אינסופי, צמד פעימות של הלב, אבל שכל צמד יישמע טיפ-טיפה שונה, ייחודי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה