יום ראשון, 1 בנובמבר 2015

אבדן שליטה

חלמתי שאני עם חברים במצודה צלבנית גבוהה. כל אחד קם מכיסאו, ונואם בקיצור רב על מצבו. כשמגיע תורי אני אומר, בלי צער, שבזבזתי את החיים. מחוץ לאולם, במגרש החניה, מישהי אומרת למישהי שהיא נוסעת חזרה, ולא מחכה עד הבוקר. אני שואל אם אפשר להצטרף והיא עונה: "בטח"."רק דקה, אני קופץ להביא את התרמיל", אני אומר. בדרך לחדרי אני מועד על אבן לא יציבה, נופל אל מעבר למעקה עשוי לבנים, נאחז באחת מהן, אך היא נעתקת, ואני נופל לתהום. אינני נבהל אני עוצם את עיניי וממתין, כצנחן, לפגיעה בקרקע. אני נוחת ברכות, לא מופתע.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה