לשתוק אי אפשר וכל דיבור רק גורע
מאת זאב ברקן
יום חמישי, 6 ביולי 2017
אוטוטו שבעים
בשערי ובזיכרוני פרצות, באוזנַי צפצופים, בעינַי קטרקט, בשינַי כתרים, בגבות כפות-ידַי בהרות, בשכמות – משקעי סידן. אוטוטו שבעים, ועדיין לא עייף לי השריר הזה שאיתו אני כותב שירים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רשומה חדשה יותר
רשומה ישנה יותר
דף הבית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה