יום חמישי, 12 באוקטובר 2017

שירים מפרוזה

שלב בפיתוח רובוט שיכתוב שירה


היה בינינו זיק
זה קרה כשהנשגב פגש את עצמו
הכניסנו אל תוך רוחו
אפפנו כמלצרית
העיפנו אל עין הסערה שלו
אל השקט
ולמען הדיוק
אל השקט שמתחת לשקט
וראינו אין באין
ששנינו אחד
שבא ונעלם
בבית הקפה לה לה לנד
ליד הים
בהצגה היומית
בצהריים
באשכיו של ה עכשיו

+

לפני עלות השחר
כשאני משתכר
אני רואה את חיי כמסע אל הבהירות
אל היופי
וגם
אם מותר לי לשקר
כמסע אל חופש

+

שאלת אותי מהי תפיסת עולמי
והנה לך תשובתי

למה שעולמי יהיה תפוס?
למה שעולמי לא יהיה
נקי ממחשבות
נקי מרגשות
נקי מרעלים?

למה שהראייה שלי תהיה מוסתרת
כשהשמיים מעוננים?

+
רמנג'ואן

ההכרה של המתמטיקאי חוסמת את הקליטה
שהמספרים הם שדה חי

האחד שלפני האחד הוא ישות
כמו מלאך
שבעצם הופעתו מגלה
שאפס יש רק אחד
והוא סך כל האפשרויות ואי האפשרויות
והוא עלום
והוא מתווך בין האפס לבין
התנועה המספרית

זה מה שהבין רמנג'ואן

+


מתוך התוהו עלו כוחות חדשים
האור עלה וסילק רעשים
חבויים

רקיע ממעל השגיח
איך בבת אחת
נוכחותך הופיעה
זרמה לה באופן סדיר

וירח בשקט הוריד סולם
ויכולת לשוטט בין אורות של קיום
לגלות מרחבים

+


וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק (יחזקאל א, יד)

המספרים מגלים לעוסק בהם את סודות הבריאה
הם חיים במרחב שהוא לא במקום
לא בזמן
בין האפס לבין בריאת העולם
בתנועה כשהיא לעצמה

שדה המספרים והמספרים הם
גם כיתת הלימוד
גם התלמידים
וגם המורים
הם משדרים להכרה את שיעורם
מספרים את סיפורם
והיא מגלה דרכם
כיצד היא עצמה בונה את העולם
המספרים הם השדה ביחד עם הצורה
כמו החלקיק הקוואנטי ביחד עם הגל
הם ישנם כאשר המתבונן כבר איננו
כך שאת ההתרחשויות מנווטת הכוונה
בשדה המאורעות

שהוא ההכרה האנושית

+

אני עומד רגוע ומרוצה מול המראה
מסתכל עליה
לא על ההשתקפויות שבתוכה

השמש תמיד זורחת במלואה



גם כשהעננים מנסים להפריע לה

+

בנקבת השילוח
כשנרי מהבהב על הקירות והתקרות
ומטפטף את טיפותיו הלוהטות על עור ידי
אני מגלה
 שלא הקב"ה ברא את הנקבה
ולא חזקיהו
אלא שהכל במינד 
נוצר על ידי המינד ונחזה על ידי המינד

מאחוריי צעקות של תיירים אמריקאים
"אנחנו לא טיפה בים, אנחנו הים"

ואני נצמד אל גומחה 


ונותן להם  לעקוף

+


ישבתי לי בקצה המיטה וכתבתי
על טנגו
שפה שקטה בין שניים

כתבתי על  מוסף הדה מרקר של השבוע
והחוד של העיפרון קרע את הנייר

ועשה בו חור ועוד חור

+

עם התינוק הזה שנכנס לחדר
בזרועות אמו
נכנס לחדר תדר פועם
שהכיל אותי
חדר אליי
 ידע אותי
ואף אפף אותי
בסוטול מודע

הוא הזיז את גופו
השמיע קול
סובב את ראשו
עיניו נפקחו
סורקות
וכשהוא פגש  את מבטי
הבנתי
סוף סוף

מה זה גראונדלס גראונד

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה