עצמאיים

הָקָבוּעַ פָּחוֹת הָיָדוּעַ שָׁוֶה לַפָּרוּעַ

v      
נמלה יוצאת מקינה כספינה מנמלה אל הים. כל ימיה מסע; תכלית מסעותיה מתן

v      

כל מסגרת סוגרת וכל שיטה משטה

v      

לך בכוח החוק: הרחק מכוח, הרחק מחוק, שלא תלכלך

v      

אין מתגבש לעין. תר, בנגלה ובנסתר, אחר היש מאין

v      

התפעלתי. מלה אחת שכתבתי בספר האורחים במלון של אלוהים דקה לפני שיצאתי

v      

אל צר כל חי: כל דג, כל דב, כל נץ, כל צב. שם הר, שם ים, שם אש, שם עב. זה פה, זה שם, זה צר, זה רב. עד בא עם, עם דת, שם חק על דף: זה לי, זה לו. זה כן, זה לא

v      

בארכיאולוגיה של השפה, בכתב התמונות, תמצא אל"ף, שמשמעותה ראשית, תמצא בי"ת שמשמעותה בית. תקרא יחד: "אב", שפרושו: ראשית בית. תמצא תי"ו שמשמעותה סוף. תקרא "את" שפירושו מההתחלה ועד הסוף, שפירושו קשר. שפה של משמעויות שהולכת ומסתבכת במלים הארוכות

v      

הספרייה הלאומית

המלים, כמו המצבות, מוטלות, שורות שורות, בחלקת הספר. בהיקראן - המובנים קמים לתחייה מבלי שיעזבו את הקבר

v      

תפאורת שינה: על הבמה מיטה, סדין, שמיכה, מזרון, כרית, קירות, רגליים שעירות, בטן, גב, ראש. אין תאורה, חסר דיאלוג. הקהל יוצא לפני שהמסך עולה, חוזר כשמדליקים אורות

v      

מן השינה באתי ואל העיר אנוכי הולך. מן העיר שבתי אל השינה חוזר. קצת ער, קצת עיוור... ויום עובר

v      

למה? למה זה? למה זה קורה? למה זה קורה לי? למה זה קורה לי עכשיו? למה זה קורה לי עכשיו דווקא? למה זה קורה לי עכשיו דווקא כשטוב? למה זה קורה לי עכשיו דווקא כשטוב לי? למה זה קורה לי עכשיו דווקא כשטוב לי כל כך? למה זה קורה לי עכשיו דוקא כשטוב לי כל כך... הא?