המדינה

המדינה ואני נולדנו באותה שנה. יחד גדלנו , ויחד הגענו לזיקנה.

v      

בואו נקים מדינה שתהיה לנו חור, החור ישמור עלינו, ועל החור נשמור. ונמציא לנו דגל, ובדגל נקדח לנו חור. נלמד על החור בבית ספר, ואת הנופלים על החור נזכור.

v      

אז לאן חוזרים? לששים ושבע? לארבעים ושמונה? לפלמ"ח? לגדוד העבודה? למלכות דוד? לכנענים? לילדות? לעיירה בגלות? קדימה חברים, העבר לפנים!

v      

הכיבוש משחית את השוחט את הנשחט, תנו לחיות לחיות, ישע זה כאן. הפשיזם לא יעבור, הכלבים לא ינבחו, השיירה לא תעצור. תנו לשמש לעלות, תנו לנשים לנשום, ישע זה כאן. מה שרואים משם לא רואים מכאן. מה שלא בנקים לא חמצן. הכונו לביאת המשיח, ישע זה כאן. ועכשיו...שלום.

v      

ירושלים היא מלה מוקפת י-ם. של מעלה עיר שלם, עיר שלום, שחוברה לה יחדיו. תחתיה, עיר שלי, עיר שלהם, יו"ד של יהודית, מ"ם של מוסלמית... וביניהן קו.

v      

אי אז, לפני שהיה צדק בארץ, הערבים זינבו ביהודים, והטרור טרר. עד שנמאס... והיהודים זרקו את הערבים; ועדיין הצדק לא חגג, כי הדתיים כפו על החילונים, עד שנמאס... והחילונים זרקו את הדתיים; ועדיין הצדק לא חגג, כי הבעלים הכו את הנשים, עד שנמאס... והנשים זרקו את הבעלים, ואת הזכרים שעתידים להיות בעלים; ועדיין הצדק לא חגג, כי הכעורות קינאו ביפות, העניות בעשירות, הטפשות בחכמות. עד שנמאס,,, והכעורות זרקו את היפות, ואת הקטנות שעתידות להיות יפות, והעניות זרקו את העשירות, והטיפשות את החכמות... רק אז טרר צדק בארץ... רק אז.

v      

אוכלי הבשר, העוף והנקניק, הדגים, הקוויאר, הביצים, העוגות העשויות מביצים, שותי החלב, גזלני העגלים, הגדיים, והטליים, בוני המכלאות והלולים, הטובחים, המובילים, המוכרים והקונים - מתאמנים על החיות ומתפלאים כשנלחמים.


v      


מפציצים את ערייך, עיראק, במטוסים טילי שיוט ספינות תותח. במקלטי אצהיב, אוריק, ודם אירק - לא אעזוב אותך, אל תפחדי עיראק. דגים צפים על נפט, עיראק, וגז כרעלה אופף עינייך. אל נא תכריתי זכרי אם רק יעלה המחר מלפנייך.


v      


המשכים להרוג את הבא להורגו בא להרוג את הבא להורגו... ועל כן על הבא להורגו להשכים.

v      

ביאליק כתב במלעיל נקרא במילרע. קיפוח קוראים במלעיל מרגישים ברע,למרות שהמזרח ניצח בקרב על ההברה.

v      

רק קצת ריר על השפתיים, ובין הרגליים שמוט משתרבב הזנב, וכבר כל המוצק הופך למים, כל המוכר למוזר, ואתה שועט, נועץ שיניים, עד שאתה נעצר... שותת דם וכלימה.

v      

חבלי משיח: אומרים שהרוצח בעצמו צורח: "אני האצבע על ההדק - אתם היד"! שופטים דנים את השליח, את השולח, עיתונאים את התורה. מי ששתק על החזה טופח. מי שחינך עומד נדהם. שאינו נכלם נכלם על שאינו נכלם. אשמה אופפת את כולם. דור שכולו חייב שוזר מן הסיבות לרצח סיבים לחבליו.

v      

משנה לשנה מתארכת הרשימה של ילידי הארץ שנטמנו באדמה למען המדינה. לפני המדינה הייתה הארץ, ולפני הארץ - האדמה. האדמה הייתה כאן ממש למן ההתחלה.